גאורגיה היא מדינה במערב אסיה מצפון יש לה גבול משותף עם רוסיה באורך 723 ק"מ. המחוזות הרוסיים הגובלים בגאורגיה הם: המחוז הפדרלי קרסנודר קראי והרפובליקות קאראצ'אי-צ'רקסיה, קברדינו-בלקריה, צפון אוסטיה - אלניה, אינגושטיה, צ'צ'ניה ודאגסטן. בדרום מזרחה היא חולקת גבול באורך 322 ק"מ עם אזרבייג'ן, וגבול באורך 164 ק"מ עם ארמניה ובדרום עד דרום מערב גבול באורך 252 ק"מ עם תורכיה והים השחור ממערב. גאורגיה נחשבת למדינה טרנס-יבשתית מכיוון שחלקים במערבה נמצאים למעשה באירופה וחלקים במזרחה משוייכים לאסיה.

• מזרח גאורגיה - (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור של עמקי נהרות רחבים, המופרדים בהרים נמוכים יחסית. באזור זה האקלים יבש יותר מאשר במערב בגלל ניתוקו הטופוגרפי מן הים והיותו חשוף לרוחות מזרחיות. האזור מושקה בנהר מטקווארי (קורה), שיובליו העיקריים הם אראגווי, ליאחווי, יורי, אלאזאני וכסאני.
  
• מערב גאורגיה - (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור מישורי יחסית המתחבר להרי הקווקז הקטן בהרים נמוכים שבדרומו. באזור זה האקלים ברובו סובטרופי לח עקב הקרבה לים השחור והיותו חשוף לרוחות מערביות, הגורמות לריבוי משקעים. בחורף יורד כאן (חוץ מבמישור החוף) שלג רב. מישור קולחתי, המהווה את ליבתו המאוכלסת, מושקה על ידי הנהר ריוני, שיובליו העיקריים הם צחניסצק'אלי וק'ווירילה.
  

גאורגיה מחולקת לשתי רפובליקות אוטונומיות ועשרה מחוזות, הנקראים "מחַרֶה". מחוזות אלה מחולקים ל-73 נפות או תת-מחוזות, שמתוכן 13 נפות הן בשטח שתי הרפובליקות האוטונומיות (6 באג'ריה ו-7 באבחזיה), ובהן אין לגאורגים שליטה דה פקטו. נפות אלה נקראות ראיוֹני. אזור נוסף שאינו נמצא בשליטה גאורגית הוא דרום אוסטיה, שבעבר נחשבה לאדמיניסטרציה אוטונומית (מוכרת גם כסמצ'אבלו): בשנים האחרונות היא נמצאת במגעים עם רוסיה כדי לקבל עצמאות והיא, למעשה, חלק מכארתלי הפנימית.

מבחינה היסטורית, כלכלת גאורגיה הייתה מבוססת על חקלאות ותיירות. הרבה תרבויות עתיקות עברו דרך גאורגיה לעתים העשירו אותה ולעתים השמידו את כלכלת המדינה. החל משנת 1991, גאורגיה עמדה בפני שינויים רבים, כאשר השיטה הכלכלית הפכה לקפיטליסטית, כלכלת שוק חופשי. על פי הסטטיסטיקה העדכנית, היבוא עולה על היצוא, התמ"ג הצטמצם במעט והיה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. הבנק העולמי מדווח כי גאורגיה נחשבת למדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "קלות עשיית העסקים", כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי. הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירות הים השחור, עיבוד הדרים, תה וענבים; כריית מנגן ונחושת; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית ביצור יין, מתכות, מכונות, כימיקלים וטקסטיל. המדינה מייבאת את רוב צרכי האנרגיה, כולל גז טבעי, ומוצרי נפט. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הוא אנרגיית מים. למרות הנזק החמור, שהכלכלה סבלה במהלך הסיכסוכים האזרחיים, החל משנת 1995 התמ"ג צומח והאינפלציה פוחתת. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמת ירידת המיסים. צמיחת כלכלת המדינה נפגעה אף היא ברובה מהשחיתות שנפוצה במדינה. שקיפות בינלאומית, הוכרה באופן בינלאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות בעולם, כאשר היא ממקמת את גאורגיה במקום ה-99 בשנת 2006 במדד השחיתות העולמי (כאשר 1 זה הכי פחות מושחת, וישראל ממוקמת במקום 34). [2] מיקום זה הוא שיפור משמעותי יחסית למדד 2005 שהעמיד את גאורגיה במקום 130. גאורגיה עדיין סובלת ממחסור באנרגיה; היא הפריטה את רשת הפצת החשמל במדינה בשנת 1998, ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בינלאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור: פותי ובתומי. היבולים העיקריים בחקלאות הגאורגית הם ענבים, תפוחים, פירות הדר, אבטיחים, מלונים ודלעות. מענבים מפיקים יינות, לרוב בשיטה מסורתית (ראו יין גאורגי). מגדלים כבשים, חזירים, פרות ומיני עופות. התעשייה הגאורגית מייצרת מתכות, מנועים וטקסטיל; בתחום התעשייה הקלה: תה, יינות, ריבות ומים מינרליים. גאורגיה מייבאת: דלק, חיטה, מזון, מכונות, חלפים וציוד תובלה. גאורגיה מייצאת מוצרי ברזל ופלדה, מוצרי מזון, טקסטיל, כימיקלים ומכונות. שותפי המסחר העיקריים: רוסיה, תורכיה, אזרבייג'ן וארמניה. אוצרות הטבע של גאורגיה הם: נפט, גז, אבן בניין, ארסניך, בהט, בריטים, ברקת, זהב, חרסיות, כספית, מנגן ופחם.

אוכלוסיית גאורגיה מונה כיום 4,661,473 איש (נכון ליולי 2006), המתחלקת לרוב מוחלט של גאורגים המהווים 83.8% מהאוכלוסייה, אזרים 6.5%, ארמנים 5.7% מהאוכלוסייה ורוסים המהווים 1.5% מהאוכלוסייה (רובם היגרו אחרי הצהרת העצמאות של גאורגיה). האבחזים באבחזיה והאוסטים בדרום אוסטיה (ומעבר לגבול בצפון אוסטיה), מנסים לפרוש מגאורגיה מאז הכרזתה על עצמאות. שני קבוצות נוספות של כרתבלים חיים בגאורגיה: הסוואנים מסוואנתי והמגרלים מסמגרלו, ועם קבוצה קטנה יותר של הלאזים דוברי הלאזית, שרובם מתגוררים בתורכיה. הם נפרדים כקבוצות בלשניות אבל בעלי קירבה אתנית ותרבותית לגאורגים האחרים. ישנם קבוצות אתניות קטנות נוספות שכוללות את: אשורים, צ'צ'נים, יוונים, קברדינים, כורדים, יהודים, תורכים ואוקראינים. מאז נפילת ברית המועצות, סבלה גאורגיה משינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסייה ותפוצתו. המרד באבחזיה, הסכסוך האג'רי והכלכלה השבירה בדרום אוסטיה, שהובילה להתמעטות הזדמנויות העבודה, הובילו אלפי גאורגים להגר בחיפוש אחרי עבודה, במיוחד לרוסיה. הבעיה החריפה עקב שיעור ילודה נמוך של האוכלוסייה שלא היגרה. בעיה דומה קיימת אצל השכנה ארמניה. האוכלוסייה מוערכת כיום בכמיליון איש, פחות מהאוכלוסייה שהייתה בשנת 1990, וחלק מהמשקיפים טוענים כי המספר האמיתי אף נמוך יותר. השפעה נוספת של ההגירה היא העובדה שב-50 השנה שחלפו מתחילת שנות החמישים היא העלתה את שיעור המיעוטים בהרכב האתני לחמישים אחוז בערך.

אוכלוסיית גאורגיה מונה כיום 4,661,473 איש (נכון ליולי 2006), המתחלקת לרוב מוחלט של גאורגים המהווים 83.8% מהאוכלוסייה, אזרים 6.5%, ארמנים 5.7% מהאוכלוסייה ורוסים המהווים 1.5% מהאוכלוסייה (רובם היגרו אחרי הצהרת העצמאות של גאורגיה). האבחזים באבחזיה והאוסטים בדרום אוסטיה (ומעבר לגבול בצפון אוסטיה), מנסים לפרוש מגאורגיה מאז הכרזתה על עצמאות. שני קבוצות נוספות של כרתבלים חיים בגאורגיה: הסוואנים מסוואנתי והמגרלים מסמגרלו, ועם קבוצה קטנה יותר של הלאזים דוברי הלאזית, שרובם מתגוררים בתורכיה. הם נפרדים כקבוצות בלשניות אבל בעלי קירבה אתנית ותרבותית לגאורגים האחרים. ישנם קבוצות אתניות קטנות נוספות שכוללות את: אשורים, צ'צ'נים, יוונים, קברדינים, כורדים, יהודים, תורכים ואוקראינים. מאז נפילת ברית המועצות, סבלה גאורגיה משינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסייה ותפוצתו. המרד באבחזיה, הסכסוך האג'רי והכלכלה השבירה בדרום אוסטיה, שהובילה להתמעטות הזדמנויות העבודה, הובילו אלפי גאורגים להגר בחיפוש אחרי עבודה, במיוחד לרוסיה. הבעיה החריפה עקב שיעור ילודה נמוך של האוכלוסייה שלא היגרה. בעיה דומה קיימת אצל השכנה ארמניה. האוכלוסייה מוערכת כיום בכמיליון איש, פחות מהאוכלוסייה שהייתה בשנת 1990, וחלק מהמשקיפים טוענים כי המספר האמיתי אף נמוך יותר. השפעה נוספת של ההגירה היא העובדה שב-50 השנה שחלפו מתחילת שנות החמישים היא העלתה את שיעור המיעוטים בהרכב האתני לחמישים אחוז בערך.